מאמרים

פשטות, הכי כלכלי - חלק שני



שנית כל, עלינו לצאת מהעצלות אליה שקענו סביב ובתוך הנוחיות והתייעלות הטכנולוגיה שרק מוסיפה להרקיע שחקים. אנו לא זקוקים הדפסה על חולצות בצבעים מרעישים ובטבלאות בכדי שנזכר בכל יום ויגידו לנו איך לחיות. רמת חיים ורצון בתנאים מסוימים זה לא בהכרח רצון שווה של העם כולו, כולנו שונים במקצת, בכך שונים בהמון. אם זוג חברים שלי מכניס יותר כסף ממני בכל חודש ונוהג לאכול בחוץ לפחות פעם ביומים, איזה זה אומר שאני זקוק בעצמי בכך. נכון, התפיסה שלי, שהפכה כבר מעוותת, תאותת ותאמר לי שמשהו לא בסדר אם אינני פועל כך. הרי מה ההבדל בינם לביני? למה שלא אכול בחוץ בעצמי? משם אגיע למסקנה שזה בגלל שאין לי כסף, והדבר עלול לדכא אותי. אז אגיע למסקנה שאני חייב להכניס יותר כסף, למה? כי עליי לאכול בחוץ לפחות פעם ביומים. למה? כי זוג החברים שלי נוהג וחי כך. אנו מנסים להגיע למעין שוויון חיים ואחידות מוחלטת במה שכל אחד יוציא ועל מה, אבל לשם מה?

למידע נוסף לחץ אנו חברה, אבל חברה המורכבת מבודדים שיוצרים את השלם. אם אנשים יעצרו רגע, יקשיבו לרצונות העמוקים שלהם, ילמדו להכיר את עצמם, נראה כולנו שאין לנו צורך אמיתי בחצי מהדברים אחריהם אנו רודפים, לפחות חצי! זה הזנב שלנו אחריו אנו רצים, במקום לעצור, לשתות כוס מים קרים ופשוטים, ללא צבעי מאכל, סוכרים ותוויות, ולהנות.

חזרה לחלק ראשון